#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה אנשים עומדים אצל הש&quot;ץ בשעת כל נדרי?	"נוהגין שגדול העיר הוא הש&quot;ץ, ושנים עומדים אצלו (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), והט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) ס&quot;ל דדוקא בגדול העיר צריך עוד שנים אבל בש&quot;ץ א&quot;צ עוד שנים, אבל השע&quot;ת (ס&quot;ק ב&#x27;) ס&quot;ל דבכל אופן צריך עוד שנים, וכ&quot;כ השעה&quot;צ (ס&quot;ק ב&#x27;) "	סימן תריט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב ליקח הזכות להוציא הס&quot;ת?	כתב האריז&quot;ל דטוב להוציא ממון הרבה לזכות להוציא הספר תורה ראשון (עטרת זקנים, באה&quot;ט ס&quot;ק ב*)	סימן תריט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מתירין העבריינים לכל נדרי?	"אומרים בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה על דעת המקום ועל דעת הקהל להתיר העבריינים [האסורים לבא לביהכ&quot;נ] לבא משום כל תענית שאין בו מפושעי ישראל אינו תענית וכמ&quot;ש בחלבנה בקטורת (טור, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), והפרישה מבאר כי שם שמים מתעלה ומתקדש בשעה שהרשעים חוזרים בתשובה ונמנים בכלל הצדיקים שאם לא כן הצדיקים נתפשים עליהם מפני הערבות שהרי כל ישראל ערבים זה לזה, והוסיף דמטעם זה נצטוינו במצות לולב ליקח ערבה. (ומובא בקיצור בשעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;) [עי&#x27; שע&quot;ת סי&#x27; צ&#x27;]"	סימן תריט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו המשא ומתן אם כל נדרי הוי התרת נדרים או מסירת מודעה?	"הריב&quot;ש (סי&#x27; שצ&quot;ד) ס&quot;ל שאין לומר כל נדרי בכלל (ב&quot;י), ועי&#x27; בטור דהביא גאונים נמי דסברי שאין לאומרה, אבל רוב ראשונים ס&quot;ל לאומרה אבל יש בזה שתי נוסחאות: נוסח הישנה היה כהתרת נדרים, והקשה עליו ר&quot;ת ד&#x27; קושיות, א&#x27; בעי ג&#x27; הדיוטות להתרת נדרים, ב&#x27; בעי חרטה, ג&#x27; צריך לפרט נדרו, ד&#x27; מי התיר נדרים של הש&quot;ץ. ולפיכך שינה הנוסח למסירת מודעה. אכן, הרא&quot;ש (סוף יומא) מיישב הנוסח ישנה, א&#x27; כל הקהל אומרים כל נדרי בלחש, ב&#x27; אנן סהדי דכל מי שעבר על נדרו מתחרט כדי להנצל מן העונש, ג&#x27; א&quot;צ לפרט נדרו אלא לידע אם הוא נדרי מצוה וא&quot;כ אין מתירין אלא נדרים שיכולים להתיר, ד&#x27; הקהל מתירין להחזן (ב&quot;י). והט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) הוסיף לבאר דעדיין קשה לר&quot;ת דהאיך יכול להתיר בפתח דאם ידע שיעבור על נדרו לא היה נודר, דאין זה פתח {ואמנם יש בזה פלוגתא אם יכול להתיר אילו הייתי יודע שאעבור על נדרי לא הייתי נודר, ועי&#x27; ביו&quot;ד סי&#x27; רכ&quot;ח בגליון מהרש&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) דנוטה דיכול להתיר אבל כתב דאולי הוא לא שכיח והוי נולד, וע&quot;ע בספר כל נדרי (פכ&quot;ה הע&#x27; י&quot;ב) דהביא מערך השולחן דמצדד בתחילת דבריו דאין להתיר בזה}. למעשה, אנו נוהגין כר&quot;ת (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;), ואפ&quot;ה נוהגין לומר כל נדרי מבעוד יום דהוי דומה קצת להתרת נדרים (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;), עי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; תר&quot;ז לגבי אמירת כל נדרי אחר קבלת תוספת יוה&quot;כ"	סימן תריט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הקהל אומרים כל נדרי עם הש&quot;ץ?	"כיון דקיי&quot;ל כר&quot;ת דהוא מסירת מודעה צריך כל אחד לאומרה מעצמו ולא מהני אמירת הש&quot;ץ (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;), ולפי הצד דהוא התרת נדרים צריך לכל הפחות שלש מתירין (ב&quot;י)"	סימן תריט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע אומרים כל נדרי ג&#x27; פעמים?"	"1) הרא&quot;ש כתב דהוא ענין חיזוק שאומרים מותר לך מותר לך מותר לך וכמ&quot;ש במנחות (ס&quot;ה ע&quot;א) דאמרו מגל זו ג&#x27; פעמים (ב&quot;י)&lt;br&gt;2) הראב&quot;ן פי&#x27; שמא אדם לא שמע פעם ראשונה ושניה (ב&quot;י)"	סימן תריט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים אותה בקול נמוך או בקול גבוה?	"כתב הרמ&quot;א בשם המהרי&quot;ל דכל פעם מגביה קולו יותר מבראשונה לפי שבדרך זה נשמע באימה וביראה (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן תריט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לסמוך על המסירת מודעה דכל נדרי?	"המ&quot;ב (ס&quot;ק ב&#x27;) משמע דמהני כל זמן שאינו זוכרו בשעת הנדר, אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;, יו&quot;ד סי&#x27; רי&quot;א) ס&quot;ל דאינו יכול לסמוך עליו מפני שהוא נוסח קבוע {ויש לעיין אם הוא מודה דיכול לסמוך על המסירת מודעה דאנו נוהגין בערב ר&quot;ה}"	סימן תריט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הש&quot;ץ צריך להתיר נדריו קודם כל נדרי?	הכל בו סבר דטוב לעשות הכי כדי שיהיה זכאי, והשיג עליו הב&quot;י דאין נוהגין כן דהש&quot;ץ סומך על כל נדרי שהציבור אומרים להתיר נדרו {ולמעשה אם הש&quot;ץ יודע שיש לו נדר כדאי להתירו קודם לכן}	סימן תריט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אומרים אחר כל נדרי?	"הש&quot;ץ אומר ונסלח וגו&#x27; ג&#x27; פעמים [שמא יעבור על נדרו בשנה הבא ולא ידע שכבר נתבטלה אלא שעדיין צריך כפרה (ב&quot;י)], והקהל אומרים ויאמר ה&#x27; סלחתי כדבריך ג&#x27; פעמים (רמ&quot;א)"	סימן תריט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מברכים שהחיינו?	"יש נוהגין שהש&quot;ץ מוציא את הציבור, אבל נוהגין שכל אחד ואחד מברך לעצמו דאין הש&quot;ץ מכוין להוציאם [אבל ראוי להש&quot;ץ לכוין להוציאם], ומ&quot;מ ימהרו לסיים קודם הש&quot;ץ כדי שיענה אמן על ברכתו [וצריך להזהיר לנשים שברכו בשעת הדלקה שלא לברך עוד הפעם] (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן תריט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא יכול לברך על כוס קידוש ויתנו לתינוק 1) כמו שעושין במילה שחל בת&quot;ב 2) כמו שמאכילין אותו ביוה&quot;כ?	"1) התם אינו דבר קבוע הוא ולא חיישינן (ב&quot;י), וצריך להוסיף דאינו דאורייתא דהרי אפי&#x27; במילה ביוה&quot;כ אין נותנין לקטן לשתות [אלא לרך הנמול] (מחה&quot;ש סי&#x27; תרכ&quot;א) 2) תי&#x27; האבודרהם (מובא בב&quot;י) דהכא שאני דאינו צמא ואנו נותנין לו לשתות סבור שהוא מצוה לשתות יין לקידוש ואתי למיסרך כשיהיה גדול (וכעי&quot;ז תירץ הט&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;), והדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ד&#x27;) בשם הר&quot;ן תי&#x27; דשאני הכא דעושים לצרכינו להכי חיישינן"	סימן תריט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר לברך שהחיינו על תנאי שלא לקבל התענית?	"השש&quot;כ הוכיח מגמ&#x27; עירובין (מ&#x27; ע&quot;ב) דא&quot;א להתנות שלא לקבל התענית, אכן הקובץ הלכות (פכ&quot;ח הע&#x27; י&quot;ב) מקיל דס&quot;ל דהתם בהכרח מברך שהחיינו על היום ומקבל בזה קדושת היום משא&quot;כ כשמברך על הנרות יכול לברך שהחיינו עליו וא&quot;כ אינו מקבל בזה קדושת היום, וחידוש הוא"	סימן תריט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי ראוי להתעטף בטליתו?	"מבעוד יום (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), ואם הוא מסופק אם הוא בין השמשות יכול לברך דיש בזה ג&#x27; ספיקות (מ&quot;ב לעיל סי&#x27; י&quot;ח ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן תריט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להקפיד על הניגונים ביוה&quot;כ?	"כתב הרמ&quot;א שלא ישנה ממנהג המקום אפי&#x27; לגבי הניגונים כי ע&quot;י זה מבלבל דעת הקהל (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן תריט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מתפללין מעריב קודם לילה בליל יוה&quot;כ?	"כתב הרמ&quot;א דממשיך בניגונים עד הלילה, וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) כדי להתפלל מעריב בלילה, והוסיף המ&quot;ב (ס&quot;ק ו&#x27;) דאם עדיין לא הגיע זמן ק&quot;ש יאמרו איזה מזמורים קודם מעריב {משמע דאינו ראוי להקדים להתפלל מעריב בליל יוה&quot;כ, ואפשר דהוא חומרא לצאת ק&quot;ש עם הברכות בזמנו, ועוד י&quot;ל דיש לעיין אם יכול לומר ברוך שם וכו&#x27; בקול רם אם מקדים להתפלל ומש&quot;ה מקפידין להמתין עד ודאי לילה}"	סימן תריט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים באהבה ביוה&quot;כ?	"אין אומרים באהבה מקרא קודש [אבל במקום שנוהגין לאומרה אין לשנות], ובשבת אומרים והנחילנו ה&#x27; אלקינו באהבה וברצון שבת קדשך, ולא יאמר ודברך אמת וקיים לעד [וגם אין לומר או&quot;א רצה במנוחתנו דכיון שהוא יום התענית אין כ&quot;כ רצון במנוחתנו {ונוהגין לאומרה, וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סי&#x27; תקפ&quot;ב סעי&#x27; י&quot;ג)}] (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;), אבל אומרים ותתן לנו באהבה את יום השבת הזה ואת יום צום כפורים (דגול מרבבה, שע&quot;ת ס&quot;ק ד., מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;)"	סימן תריט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה אנו אומרים ברוך שם וכו&#x27; בקול רם?"	"כשמשה רבינו עלה למרום שמע שהמלאכים היו מקלסין הקב&quot;ה באמירת ברוך שם וכו&#x27; &quot;וגנבה&quot; והורידו לישראל, ועל כן בכל השנה אנו אומרים אותה בלחש אבל ביוה&quot;כ אנו כמלאכים ויכולים לאומרה בקול (טור בשם מדרש רבה), וזהו הטעם דלא כתבה משה בתורתו כדי להצניעו כדאיתא בפסחים (נ&quot;ד ע&quot;א) (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;)"	סימן תריט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנשים?	"לכאורה לפי מש&quot;כ בסמוך (סעי&#x27; ה&#x27;) דנשים דאינן דומות למלאכים ואינן עומדות כל היום ה&quot;ה שלא יאמרו ברוך שם וכו&#x27; בקול, וכן מעורר המטה אפרים (קצה המטה ס&quot;ק ל&quot;ד), ותי&#x27; שו&quot;ת גור אריה יהודא (סי&#x27; פ&quot;ב) דביוה&quot;כ אין המלאכים מתקנאים אם הנשים אומרות בקול שיאמרו שהאנשים דומים למלאכים והם יכולים לאומרה בקול והנשים למדו מהם לאומרו נמי בקול רם ולא יתקנאו כלל"	סימן תריט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד אומרים מעין שבע בליל שבת?	"אומרים המלך הקדוש (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;) [ובדיעבד אינו מעכב (מ&quot;ב לעיל סי&#x27; תקפ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;)], וחותמין בשל שבת לחוד דברכה זו בשביל שבת ולא בשביל יוה&quot;כ (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א) [ואע&quot;פ דנעילה בא בשביל יוה&quot;כ ואפ&quot;ה מזכירין בו שבת שאני התם שהיום הוא שנתחייב בד&#x27; תפילות משא&quot;כ מעין שבע אינו בא אלא משום סכנה (ב&quot;י, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ז)]"	סימן תריט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים אבינו מלכנו בשבת?	"כתב הרמ&quot;א דאין אומרים אבינו מלכינו בשבת [חוץ מנעילה], וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) כדי לעשות היכר דהיום שבת, אבל האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ג סי&#x27; י&quot;ח) כתב דמריב&quot;ש משמע דאסור מדינא, וכן מבואר ממ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תרכ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג) דאסור משום דאין שואלין צרכים בשבת"	סימן תריט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים במה מדליקין בשבת?	"הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ט&#x27;) הביא מח&#x27; בזה, הכל בו ס&quot;ל דאומרים במה מדליקין, והמהרי&quot;ל ס&quot;ל דאין אומרים אותה, וכתב המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; ע&quot;ר ס&quot;ק ה&#x27;) דאין אומרים אותה אפי&#x27; כשחל יוה&quot;כ בשבת"	סימן תריט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי עומדים אצל הש&quot;ץ?	"יש נוהגין שיעמוד אחד מימינו ואחד משמאלו כמ&quot;ש באהרן וחור והוא דין בכל תענית ציבור, אבל עכשיו נוהגין דרק עומדים שם עד ברכו (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) [וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27;) דאין תענית ציבור בחוץ לארץ], והוסיף המ&quot;ב (שם) דכשחל בשבת יורדים קודם אמירת מזמור שיר"	סימן תריט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ראוי לעמוד כל יום הכיפורים?	"הטור הביא שכן נוהגין אנשי מעשה באשכנז לעמוד כל היום וכל הלילה ע&quot;פ המדרש דביוה&quot;כ אנו דומים למלאכים שאין להם קפצים, וביאר הב&quot;י כל הלילה ר&quot;ל בשעת התפילה אבל לא כל הלילה ממש דא&quot;א לכוין יפה בתפילה ביום אם ניעור כל הלילה, אבל הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק י&#x27;) כתב דראה מקצת אנשים שעמדו כל הלילה ממש אבל מודה דהעיקר כהב&quot;י דהוא רק בשעת התפילה, וכן נקט המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ג), ולמעשה כתב השעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ח) בשם המטה אפרים (סעי&#x27; י&quot;ט) דמי שעומד יותר מדאי [אפי&#x27; ביום] ומחמת זה אינו יכול לכוין כראוי עבירה הוא בידו [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27;) מקיל לחלושי כח לישב אפי&#x27; בשעת פתיחת הארון]&lt;br&gt; "	סימן תריט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו שעומדים כל היום, האם מותר להם לישען?	"כתב הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק י&#x27;) בשם המהרי&quot;ל שהם מותרים לסמוך על שום דבר כשיחלש (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג), ואפי&#x27; אם בפעם ראשון לא סמכו מ&quot;מ אדעתא דמנהגא קיבלו והמנהג לסמוך (מטה אפרים סעי&#x27; כ&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&#x27;)"	סימן תריט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנשים?	"נשים אינן דומות למלאכים ולכן לא יעמדו (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ט)"	סימן תריט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך ליזהר ביוה&quot;כ שלא ישהה נקביו?	"כתב שו&quot;ת מהר&quot;י ווייל (סי&#x27; קצ&quot;א) שום אדם אפי&#x27; העומדים אל יעצרי נקבם דתפילתו תועבה ואפי&#x27; בלא תפילה משום בל תשקצו (דרכ&quot;מ ס&quot;ק י&#x27;, מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג) {ונראה לפרש דהמהר&quot;י ווייל כותב הכי אחר שדיבר בענין רחיצה, וכנראה דהיו אנשים שהיו משהין נקביהם כדי שלא יצטרכו לרחוץ ידיהם, וגם אותם אנשים שהיו עומדים כל יוה&quot;כ ג&quot;כ היו משהין נקביהם כדי שלא יצטרכו לישב, ולכן הזהיר המהרי&quot;ו שלא ישהו נקביהם}"	סימן תריט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ראוי ללון בביהכ&quot;נ?	המחבר הביא מנהג לומר שירות ותשבחות רוב הלילה ואח&quot;כ היו ישנים בביהכ&quot;נ [רחוק מן הארון משום הפחה (רמ&quot;א, דרכ&quot;מ ס&quot;ק י&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו)] אבל אם אינו אומר שירות ותשבחות אסור לישון בביהכ&quot;נ דעכשיו אינו לצורך מצוה (דרכ&quot;מ שם, גר&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז), אכן המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) הביא הלבוש דבכל אופן עדיף טפי לחזור לבית לישון דאם ישן בביהכ&quot;נ לא יישן שינת קבע מפני הנרות והנכנסים והיוצאים ויתנמנם למחר, ואם צריך לשמור הנרות כדאי לשכור שומר (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד)	סימן תריט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחזנים?	בודאי צריכים לישון בלילה כדי שלא יאבדו קולם (רמ&quot;א)	סימן תריט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה לסגולה שלא יראה קרי?	"1) יאמר הד&#x27; מזמורים בריש תהלים (של&quot;ה, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד)&lt;br&gt;2) לא יכסה רגליו בכרים וכסתות המחממין (מחה&quot;ש, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד)&lt;br&gt;3) יאמר פסוק גד גדוד פנים ואחור שעולה בגימטריא קר&quot;י (מקור חיים סי&#x27; תר&quot;ח)&lt;br&gt;4) יתן ב&#x27; כוסות של שחיקת מתכות תחת מראשותיו (מקור חיים שם)"	סימן תריט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה ילמוד ביוה&quot;כ?	משניות יומא והמאמרים בסוף יומא בעניני תשובה (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז), והדרכ&quot;מ (ס&quot;ק י&quot;ב) הביא לומר תהלים בליל יוה&quot;כ	סימן תריט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עדיף לעסוק בתורה ביוה&quot;כ או לומר התפילות וסליחות עם הציבור?	"עדיף לומר התפילות וסליחות עם הציבור (באה&quot;ט סי&#x27; תרכ&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז)"	סימן תריט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה בקשה טוב לומר?	"כתב הב&quot;י בשם הכל בו דטוב לומר יהי רצון ה&#x27; או&quot;א לטהר מערכי רעיונינו וכו&#x27;"	סימן תריט סעיף ו		
